הרב מרדכי גוטליב – שיעורים נבחרים לזיכוי הרבים

הרב מרדכי גוטליב – שיעורים נבחרים לזיכוי הרבים

הרב מרדכי גוטליב – שיעורים נבחרים לזיכוי הרבים

the plague of locusts according to

cabala and the inner meaning of the

Torah with insights from the wisdom of

Truth the plague of locusts ARB has the

numerical value

gatria of Zar stranger with the coell

inclusive count this means that the

Locust represents the covering of the

eye of the land

a the word arbe is related to harbe

many symbolizing a multitude of

details that obscure the general

principle the Inner

Essence the plague of locusts comes to

reveal to a person the distortions of

the

cipa spiritual shell within so that he

may correct them for the

Egyptian this plague was suffering but

for the Israelite within a person it was

a rectification

similar to how the wicked are sealed for

death on rash

hashana and yam

Kapur that is a person must put to death

the wicked elements within him so that

the righteous parts of his soul may be

sealed for Life who are the wicked

within a

person they are his selfish desires the

desires to receive for oneself

alone when a person builds his entire

Torah and midva upon self-interest

whether for

material pleasure in this world or in

the world to

come whether for acquiring more wealth

rather than for purifying his desire to

receive and aligning it with the Creator

then he is struck by the plague of

locusts what does the Locust plague do

it destroys all crops all produce and

all fields from the term man of the

field

everything that man built

externally the Locust is a correction

against the sphere of understanding all

growth all

depths everything man built the Locust

has a big appetite against man's

appetite for external possessions in

Torah and Commandments instead of

working on inner

spirituality love of others God and

man others from the term cheap your

friend

from the term bad as the true eye the

secret of the palm of eye man has

locusts when he has an endless appetite

he is never satisfied with Torah and

Commandments becomes

stricter and stricter but forgets about

the

inner point about the soul therefore

here comes the plague of

locusts and eats all his Torah

Commandments all his understandings in

Torah and command M ments all his

greatness to force him to rebuild

everything on a foundation of

contemplation in all of

elevation in the greatness of the

creator for the Egyptian it's a plague

why because they took all his external

Torah and

Commandments showed him they are just

external a commandment without intention

is

like a body without a soul but if man

connects to his inner Israeli to his

Hebrew that sees Beyond

matter aspect of crossing the Jordan

sees beyond

descent then in such a state they

actually

acquire Faith Acquire The Power of

understanding contemplation power of

imagination to reach form

equivalence and then this appetite

instead of eating and destroying

everything on the contrary it magnifies

the vision of the king may we Merit to

break the

Distortion break the shells

and all this multiplication of external

intellect in

Torah and

Commandments and external Torah study

like

artificial intelligence will turn for us

into a plague of

locusts which is against understanding

that shows us that wisdom without

kindness cannot

exist and then we will rebuild in the

aspect of bread of laziness you shall

not eat all the crop and produce of the

field return and put Faith in it amen

and amen may we Merit plague of locusts

by NA

understanding the Distortion distorted

thoughts and sinking into incorrect

perceptions the plague the locusts

devour all

crops symbolizing the destruction of

misguided intellectual growths of person

has

[Music]

built the

correction escaping distorted thoughts

through proper and truthful

contemplation I am the rabbi known as

Rabbi cabala for

beginners please share the video comment

and give it a like to help spread the

knowledge to the public I would greatly

appreciate it if you subscribe as

channel members on my YouTube channel to

support assist and partner in spreading

this content content to benefit many

additionally join my telegram channel so

you won't miss any content blessings and

success to you all amen

מכת ארבה

מכת הארבה, לפי חוכמת הקבלה, היא פנימיות התורה עם חידודים מחוכמת האמת. "הרבה" בגימטריה זה "זר" עם הכולל, כלומר ריבוי – ריבוי פרטים שמסתירים את הכלל, את הפנימיות. מכת הארבה באה להראות לאדם את ההיבט הקליפתי שבתוכו, כדי שיתקן אותו – ממצרי לישראלי שבו. זה תיקון בדרך שרשאים כותבים למיתה בראש השנה ויום הכיפורים: אדם ממית את הרשעים שבתוכו – הרצונות לקבל שלו – כדי שצדיקים ייחתמו לחיים. מי הרשעים שבאדם? הרצונות לקבל לעצמו. כשהאדם בונה את התורה והמצוות שלו על רצון לקבל – תענוג בעולם הזה, בעולם הבא, עין הארץ, ראיית הטוב הארצי – כדי להגדיל את רכושו ולא כדי לתקן את הרצון ולהגיע להשוואת הצורה, הוא חוטף את מכת הארבה.

מה עושה מכת הארבה? מכחידה את כל היבול, הגידולים והשדות – כל מה שהאדם בנה בחיצוניות. "הרבה" הוא תיקון כנגד ספירת הבינה. כל הגידולים, העומקים, מה שהאדם בנה – זה נגד התיאבון שלו לרכוש חיצוני בתורה ומצוות, במקום לעבוד על הפנימיות, הנשמה, אהבת הזולת ואלוקים. "זולת" מלשון זול-רוח, האנוכי האמיתי. ל"הרבה" יש תיאבון שלא נגמר – הוא לא שבע מהתורה ומצוות, מחמיר ועוד מחמיר, אבל שוכח את הנקודה הפנימית, הנשמה. לכן מכת הארבה אוכלת את כל התורה והמצוות שלו, את ההבנות והגדלות, כדי להכריח אותו לבנות מחדש על יסוד התבוננות, יראת הרוממות וגדלות הבורא.

למצרי זו מכה – לקחו לו את התורה והמצוות החיצוניים והראו לו שזה רק חיצוניות, מצווה בלי כוונה, גוף בלי נשמה. אבל אם האדם מתחבר לישראלי שבו, לעברי שרואה מעבר לחומר – מלשון עבר הירדן, מעבר לירידה – הוא קונה אמונה, כוח בינה, התבוננות ודמיון להגיע להשוואת הצורה. התיאבון הזה, במקום לאכול הכל, מגדיל את ראיית המלך. הוא שובר את העיבודים, הקליפות, וכל הריבוי הזה של השכל החיצוני בתורה ומצוות הופך ממכת "הרבה" לבינה – שמראה שחוכמה בלי חסדים לא מתקיימת. אז נבנה מחדש, ובחינת "לכן עצלות לא תאכל" – לא תאכל את כל היבול ותנובת השדה, אלא תיתן בה את האמונה.

מכת הארבה, על פי חוכמת הקבלה, היא לא סתם אירוע היסטורי או תופעה טבעית המופיעה בסיפור יציאת מצרים, אלא סמל רוחני עמוק שמייצג תהליך פנימי בתיקון הנשמה. היא נחשבת לפנימיות התורה, כלומר לרובד הסוד שמעבר לפשט, ומתחדדת על ידי חוכמת האמת – חוכמת הקבלה. המילה "הרבה" בגימטריה שווה ל"זר" (200+2+5=207, עם הכולל), ו"זר" מרמז לזרות, לריבוי פרטים שמפזרים ומסתירים את השלם, את האחדות, את הפנימיות. ה"הרבה" מייצג את כיסוי "עין הארץ" – מלשון ראייה ארצית, חומרית, שטחית – שבה האדם שקוע בריבוי החיצוני ומאבד את הראייה הכוללת של המטרה הרוחנית.

### מטרת מכת הארבה
מכת הארבה באה כתיקון לאדם. היא נועדה להראות לו את ההיבט הקליפתי, המצרי, שבתוכו – אותו חלק שפועל מתוך רצון לקבל לעצמו בלבד – ולעורר אותו להפוך אותו ל"ישראלי", כלומר למדרגה רוחנית של השפעה ואחדות. זהו תהליך דומה למה שקורה בראש השנה ויום הכיפורים, שבהם אדם שופט את עצמו: הוא ממית את ה"רשעים" שבתוכו – הרצונות האגואיסטיים, התאוות החומריות והשאיפות לקבל לעצמו – כדי ש"צדיקים", כלומר הכוונות הטהורות והרצון להשפיע, יוכלו להיחתם לחיים רוחניים. הרשעים כאן אינם אנשים חיצוניים, אלא אותם רצונות פנימיים שמניעים את האדם לפעול מתוך אינטרס אישי ולא מתוך כוונה להידמות לבורא.

כשהאדם בונה את חייו הרוחניים – תורה, מצוות, לימוד – על בסיס הרצון לקבל לעצמו, בין אם זה תענוג בעולם הזה (עושר, כבוד, הנאות חומריות) ובין אם בעולם הבא (גמול ושכר), הוא בעצם משתמש בעולם הרוחני ככלי להגדלת האגו שלו. הוא רואה בטוב הארצי את המטרה, עוסק בתורה ומצוות כדי להעצים את עצמו, ולא כדי לתקן את רצונו ולהגיע להשוואת הצורה עם הבורא – מצב שבו הרצון לקבל הופך לכלי להשפעה. כאן נכנסת מכת הארבה כתגובה וכתיקון.

### פעולת מכת הארבה
מכת הארבה מחריבה הכל: את היבול, הגידולים, השדות – כל מה שהאדם בנה בחיצוניות שלו. ה"יבול" כאן מסמל את התוצרים של העבודה הרוחנית החיצונית שלו, כמו מצוות שבוצעו בלי כוונה, לימוד תורה לשם התרברבות או רווח אישי, והישגים שמבוססים על תאוות חומריות ולא על פנימיות הנשמה. ה"הרבה" קשור לספירת הבינה – מדרגה רוחנית שמייצגת התבוננות, הבנה וראיית השלם – אך כאן הוא מופיע בצורתו הקליפתית, כתיאבון בלתי נשלט לרכוש חיצוני. הארבה, בתיאבונו העצום, אוכל הכל ולא משאיר דבר, ממחיש את הריקנות של המאמץ הזה: כשהעבודה הרוחנית מבוססת על חיצוניות, היא נרמסת ואין לה ערך ממשי.

הארבה, כסמל, פועל נגד התאבון הזה של האדם. יש לו תיאבון אינסופי, כמו שלעולם לא ישבע – ממש כמו אדם שמחמיר ומחמיר בתורה ומצוות, מוסיף עוד ועוד כללים חיצוניים, אבל שוכח את הנשמה, את הכוונה הפנימית, את אהבת הזולת ואת הקשר עם הבורא. "זולת" מלשון זול-רוח, כלומר האנוכיות האמיתית שמסתתרת מאחורי המעשים. כתוצאה מכך, הארבה "אוכל" את כל התורה והמצוות שלו – לא במובן הפיזי, אלא מבחינה רוחנית: כל ההבנות, הגדלות וההישגים שהיו לו מתמוטטים, כי הם לא נבנו על יסוד אמיתי.

### תיקון כפול: מכה וברכה
למצרי שבאדם – החלק האגואיסטי – זו מכה קשה. כל מה שבנה, כל התורה והמצוות החיצוניים שלו, נלקחים ממנו. הוא רואה שזה היה חסר ערך, כמו מצווה בלי כוונה או גוף בלי נשמה. המכה הזו נועדה להעיר אותו, להראות לו את הריקנות שבדרכו ולכפות עליו התחלה מחדש. אבל לישראלי שבו – החלק הרוחני, ה"עברי" שרואה מעבר לחומר (מלשון עבר הירדן, מעבר לירידה הגשמית) – זו הזדמנות לברכה. דווקא כשהכל נחרב, הוא זוכה לקנות אמונה, כוח בינה, יכולת התבוננות ודמיון שמובילים להשוואת הצורה.

התיאבון הבלתי נשלט שהיה קודם, במקום להרוס הכל, הופך לכוח חיובי שמגדיל את "ראיית המלך" – היכולת לראות את גדלות הבורא מעבר לפרטים הקטנים. האדם שובר את העיבודים (העבודה הזרה של החיצוניות) ואת הקליפות, וכל הריבוי הזה של השכל החיצוני – שכל של מלכות בלי חסדים – הופך ממכת "הרבה" לבינה אמיתית. הבינה מראה שהחוכמה (הידע וההבנה) לא יכולה להתקיים בלי חסדים (השפעה ואהבה). כך האדם בונה מחדש את עולמו הרוחני, לא על בסיס תאווה חיצונית, אלא על יסוד של יראת הרוממות וגדלות הבורא.

### מסקנה ומשמעות
הפסוק "לכן עצלות לא תאכל" (שמות י, ה) מרמז על התוצאה: הארבה לא יאכל את כל היבול ותנובת השדה באופן סופי, אלא ישאיר מקום לאדם להכניס בהם אמונה. המכה הזו היא תיקון – היא מונעת מהעצלות הרוחנית (ההסתפקות בחיצוניות) להשתלט, ומאלצת את האדם להתעורר ולבנות את חייו הרוחניים על בסיס חדש. למי שבוחר בדרך הישראלית, הארבה הופך ממכה לכלי שמוביל לאמונה, להתבוננות ולקשר אמיתי עם הבורא. זהו תהליך של שבר ובנייה מחדש, שבו הריבוי החיצוני נרמס כדי לפנות מקום לפנימיות, לשלמות ולאחדות.

מכת ארבה לפי חכמת הקבלה פנימיות התורה ותורת החסידות

מכת הארבה, לפי חוכמת הקבלה, היא לא רק אירוע חיצוני מתוך עשר המכות של מצרים, אלא שיקוף של תהליך רוחני פנימי עמוק. היא נחשבת לפנימיות התורה – הרובד הסמוי והעמוק של התורה – שמתחדד על ידי חוכמת האמת, כלומר חוכמת הקבלה. המילה "הרבה" נושאת כאן משמעות מיוחדת: בגימטריה היא שווה ל"זר" עם הכולל (ר=200, ב=2, ה=5, סה"כ 207), ו"זר" מרמז לזרות, לפיזור, לריבוי פרטים שמסתירים את הכלל, את האחדות, את הפנימיות. ה"הרבה" הזה מייצג את כיסוי "עין הארץ" – הראייה החומרית, הארצית, שבה האדם שקוע בפרטים החיצוניים ומאבד את היכולת לראות את המטרה הרוחנית השלמה.

מטרת מכת הארבה היא להראות לאדם את ההיבט הקליפתי שבתוכו – אותו חלק שפועל מתוך רצון לקבל לעצמו בלבד – ולעורר אותו לתקן אותו, להפוך את ה"מצרי" שבו ל"ישראלי". זהו תיקון דומה למה שקורה בראש השנה וביום הכיפורים, שבהם האדם שופט את עצמו: הוא ממית את ה"רשעים" שבתוכו – הרצונות האגואיסטיים שלו לקבל לעצמו – כדי שה"צדיקים", הכוונות הטהורות והרצון להשפיע, יוכלו להיחתם לחיים רוחניים. הרשעים כאן הם לא אנשים חיצוניים, אלא אותם רצונות פנימיים שמניעים את האדם לפעול מתוך אינטרס אישי ולא מתוך כוונה להידמות לבורא.

כשהאדם בונה את כל התורה והמצוות שלו על בסיס הרצון לקבל לעצמו – בין אם זה תענוג בעולם הזה (עושר, כבוד, הנאות חומריות), בעולם הבא (שכר וגמול), או ראיית הטוב הארצי – הוא בעצם משתמש בעולם הרוחני ככלי להגדלת האגו שלו. הוא עוסק בתורה ומצוות כדי להגדיל את "רכושו" האישי, ולא כדי לתקן את רצונו ולהגיע להשוואת הצורה עם הבורא, שבה הרצון לקבל הופך לכלי להשפעה. כאן נכנסת מכת הארבה כתגובה וכתיקון. היא מחריבה את כל היבול, הגידולים והשדות – כל מה שהאדם בנה בחיצוניות שלו, כמו מצוות שבוצעו בלי כוונה, לימוד תורה לשם התרברבות או רווח אישי, והישגים שמבוססים על תאוות חומריות ולא על פנימיות הנשמה.

ה"הרבה" קשור לספירת הבינה – מדרגה רוחנית של התבוננות והבנה – אך כאן הוא מופיע בצורתו הקליפתית, כתיאבון בלתי נשלט לרכוש חיצוני. לארבה יש תיאבון עצום, כמו לאדם שמחמיר ומחמיר בתורה ומצוות, מוסיף עוד ועוד כללים חיצוניים, אבל שוכח את הנקודה הפנימית: הנשמה, אהבת הזולת ואהבת הבורא. "זולת" מלשון זול-רוח, כלומר האנוכיות האמיתית שמסתתרת מאחורי המעשים. כתוצאה מכך, הארבה "אוכל" את כל התורה והמצוות שלו – לא במובן הפיזי, אלא מבחינה רוחנית: כל ההבנות, הגדלות וההישגים שהיו לו מתמוטטים, כי הם לא נבנו על יסוד אמיתי. זה מכריח אותו לבנות מחדש, אבל הפעם על בסיס התבוננות, יראת הרוממות וגדלות הבורא.

למצרי שבאדם – החלק האגואיסטי – זו מכה קשה. כל התורה והמצוות החיצוניים שלו נלקחים ממנו, והוא רואה שהם היו רק חיצוניות, כמו מצווה בלי כוונה או גוף בלי נשמה. אבל לישראלי שבו – החלק הרוחני, ה"עברי" שרואה מעבר לחומר (מלשון עבר הירדן, מעבר לירידה הגשמית) – זו הזדמנות. דווקא כשהכל נחרב, הוא קונה אמונה, כוח בינה, התבוננות ודמיון שמובילים להשוואת הצורה. התיאבון הבלתי נשלט שהיה קודם הופך לכוח חיובי שמגדיל את "ראיית המלך" – היכולת לראות את גדלות הבורא. הוא שובר את הקליפות, וכל הריבוי הזה של השכל החיצוני בתורה ומצוות הופך ממכת "הרבה" לבינה אמיתית, שמראה שחוכמה בלי חסדים לא יכולה להתקיים. כך הוא בונה מחדש, ובחינת "לכן עצלות לא תאכל" – לא הכל נאכל, אלא נשאר מקום לאמונה.

אמן, שנזכה לשבור את הקליפות, להפוך את החיצוניות לפנימיות, ולהגיע להשוואת הצורה עם הבורא, שיהיה הווידאו הזה לברכה לכל השומעים.

הרב מרדכי גוטליב – שיעורים נבחרים לזיכוי הרבים

הרב מרדכי גוטליב – שיעורים נבחרים לזיכוי הרבים

הרב מרדכי גוטליב – שיעורים נבחרים לזיכוי הרבים